יוגה לאינטואיציה מוגברת לשיפור היצירתיות ויכולת קבלת החלטות נכונות

מעבר לתועלות הפיזיות הרבות של יוגה (ראה מאמר: "תועלות היוגה"), מחקרים מדעיים רבים מצביעים על כך שתרגול יוגה ומדיטציה משפיעים על התודעה, משפרים את האינטואיציה, את היצירתיות ואת יכולת קבלת ההחלטות שלנו.

לאורך ההיסטוריה ובתקופות עכשוויות, מדענים, מנהיגי עולם ואנשים מפורסמים רבים אימצו יוגה כדרך לטפח את נפשם וגופם, ולשפר את הרווחה הכללית שלהם.
הנה כמה דוגמאות:

* אלברט איינשטיין: הפיזיקאי האייקוני הידוע בתיאוריות פורצות הדרך שלו ובתרומותיו למדע היה חסיד של יוגה, ומצא נחמה והשראה בתרגול שלה.

* אייזיק ניוטון: אבי הפיזיקה והמתמטיקה המודרנית עסק גם ביוגה כדי לעורר את מוחו ולשמור על בהירות מחשבתית.

* קארל יונג: הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי השוויצרי הנודע חקר יוגה ומדיטציה ככלים לחקירה עצמית ולצמיחה אישית.

* ברק אובמה: הנשיא לשעבר של ארצות הברית דיבר בפומבי על שילוב יוגה ומדיטציה בשגרת היומיום שלו כדי לנהל מתחים ולהישאר ממוקדים.

* סטיב ג'ובס: המייסד בעל החזון של Apple. חיפש השראה ותובנות יצירתיות באמצעות תרגולי יוגה ומיינדפולנס.

* אופרה ווינפרי: אלופת התקשורת והפילנתרופית מייחסת את הצלחתה לתרגול יוגה עקבי, שעזר לה לשמור על איזון וריכוז.

* ג'ניפר אניסטון: השחקנית המוערכת והתומכת לחיים בריאים משלבת יוגה במשטר הכושר שלה לרווחה נפשית ופיזית.

* דוד בן גוריון: האב המייסד של מדינת ישראל תרגל יוגה כדי למצוא שלווה פנימית בתוך המורכבות של בניית האומה.

כולם מעידים על כך שהתרגול סייע בהרגעת התודעה, חשיבה בהירה, שיפור הריכוז, המיקוד, הגברת היצירתיות וסייע בקבלת החלטות.

למה זה קורה?

כיצד יוגה מסייעת בהקשבה לאינטואיציה והגברת יכולת קבלת החלטות והגברת היצירתיות?

הנה כמה ממצאים מדעיים מרתקים שנמצאו במחקרים שנערכו בנושא:

1. חיזוק המוח על ידי פעילות מוגברת של האונה הפרונטלית במוח:

ביוגה אנחנו מתרגלים מדיטציה הן במהלך התרגול הפיזי, שבו אנחנו מתרגלים תנועה מדיטטיבית המובלת על ידי הנשימה, והן בסיום התירגול הפיזי.
מדיטציה היא תרגול הכולל מיקוד התודעה וטיפוח מצב של בהירות מחשבתית, שלווה פנימית ומודעות מוגברת על ידי הפניית תשומת הלב לאובייקט מסוים, מחשבה או פעילות מסוימת, ונוכחות ברגע הנוכחי ללא שיפוט או התקשרות למחשבות ורגשות.

מחקרים מדעיים שונים מצאו שמדיטציה מגבירה את הפעילות בקליפת המוח הקדם-מצחית (pre-frontal cortex), החלק במוח הקשור לתפקודים ביצועיים כגון קבלת החלטות, ריכוז ומודעות עצמית.

תופעה זו יוצרת את הסביבה האידיאלית להופעה של תובנות אינטואיטיביות.

מחקר שנערך על ידי Lazar et al. (2005) מבית הספר לרפואה בהרווארד מצא שבקרב שלאנשים שתירגלו מדיטציה לאורך זמן אזורי קליפת מוח הפרה-מצחית היו עבים משמעותית בהשוואה לאלו שלא תרגלו מדיטציה.

קליפת המוח הקדם-מצחית העבה יותר שנצפתה אצל האנשים שתירגלו מדיטציה לאורך זמן מצביעה על כך שמדיטציה עשויה לתרום לשיפור קבלת החלטות, לריכוז, לשיפור המודעות העצמית ולשיפור תפקודים ניהוליים אחרים הקשורים לקליפת המוח הקדם-מצחית.

המסקנה היא שתרגול יוגה מדיטטיבי בכלל ומדיטציה בפרט באופן קבוע יכולים לשפר את התפקודים הניהוליים של המוח ולשיפור יכולות קבלת ההחלטות.

Lazar, S. W., Kerr, C. E., Wasserman, R. H., Gray, J. R., Greve, D. N., Treadway, M. T., ... & Fischl, B. (2005). Meditation experience is associated with increased cortical thickness. Neuroreport, 16(17), 1893-1897.

2. השקטת התודעה באמצעות פעילות מופחתת של רשת ה-DMN במוח:

ה-DMN (Default Mode Network) היא רשת של אזורי מוח הפעילה כאשר אדם נמצא במנוחה ואינו עוסק בשום משימות קוגניטיביות או חושיות ספציפיות והוא קשור לחשיבה עצמית, שיטוט מחשבות והתבוננות פנימית.

במהלך תירגול יוגה ומדיטציה, הפעילות ברשת ה DMN נוטה לרדת, וכתוצאה מכך התודעה שקטה יותר והסחות הדעת מופחתות, דבר המאפשר הגברה של חשיבה אינטואיטיבית וירידה בחשיבה הקוגניטיבית.

מחקר של Brewer et al. (2011) מצא הפעלה מוגברת בקליפת המוח הקדם-מצחי דורסולטרלית (DLPFC), אזור הקשור לשליטה בקשב ושמירה על מיקוד, במהלך משימת מדיטציה. המשימה היתה להתרכז ולהמקד בנשימה.

הנבדקים שהתנסו במדיטציה הפגינו הפעלה מוגברת בקורטקס הקדם-מצחי (DLPFC) במהלך ביצוע המדיטציה בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא תרגלו מדיטציה.

ההפעלה המוגברת ב-DLPFC שנצפתה אצל נבדקים המנוסים במדיטציה מעידה על כך שמדיטציה יכולה לווסת את פעילות ה DMN.

מחקר זה מספק ראיות מדעיות התומכות ברעיון שמדיטציה משפיעה של פעילות רשת ה DMN. ההפעלה המוגברת ב-DLPFC במהלך משימות מדיטציה מצביעה על מנגנון שבאמצעותו מדיטציה יכולה להשקיט את התודעה, להפחית חשיבה הפניה עצמית ולקדם מודעות לרגע ההווה.

כשהתודעה רגועה, אפשר להיות קשובים יותר לאינטואיציה, למחשבות ותובנות עדינות ולא ליניאריות ובכך קיימת הגברת היצירתיות ויכולת לקבל החלטות אינטואיטיביות.

Brewer, J. A., Worhunsky, P. D., Gray, J. R., Tang, Y. Y., Weber, J., & Kober, H. (2011). Meditation experience is associated with differences in default mode network activity and connectivity. Proceedings of the National Academy of Sciences, 108(50), 20254-20259.

3. איזון רגשי:

ביוגה אנחנו מתרגלים מיינדפולנס, תירגול של הפניית תשומת לב מכוונת לחוויה של הרגע הנוכחי ללא הערכה המאפשר טיפוח מודעות רגשית וויסות עצמי.

תרגול יוגה קבוע מטפח יציבות רגשית, ומאפשר התבוננות והבנה רגשית באופן יותר אובייקטיבי, ללא תגובה רגשית.

אינטליגנציה רגשית זו יוצרת קרקע פורייה לפריחה של תובנות אינטואיטיביות וקבלת החלטות מדויקות יותר.

טאנג ועמיתיו (2007) ערכו מחקר המדגים את ההשפעה של אימון מדיטציית מיינדפולנס.

משתתפים שעברו אימון מיינדפולנס הפגינו ויסות רגשי משופר ורמות חרדה מופחתות.
הדבר מצביע על ההשפעה העמוקה של תרגולים מבוססי יוגה על רווחה רגשית.

Tang, Y. Y., Ma, Y., Wang, J., Fan, Y., Feng, S., Lu, Q., ... & Posner, M. I. (2007). Short-term meditation training improves attention and self-regulation. Proceedings of the National Academy of Sciences, 104(43), 17152-17156.

4. איזון בין אונות המוח:

תנועה מדיטטיבית ומדיטציה ביוגה יכולות לאזן בין פעילות האונות השונות של המוח ובכך ליצור הרמוניה בין אופני חשיבה לוגיים ואינטואיטיביים.

חל עיבוד הוליסטי ומשולב יותר של מידע המחזק את הקשר לתובנות אינטואיטיביות.

מחקר של Lee et al. (2012) חקר את השפעות של מדיטציה על תנודות עצביות ומצא שמדיטציה הובילה לקישוריות פונקציונלית מוגברת בין אונות המוח, מה שעשוי ליצור מצב קוגניטיבי מאוזן ורווחה רגשית.

Lee, D. J., Kulubya, E., Goldin, P., Goodarzi, A., & Girgis, F. (2012). Review of the neural oscillations underlying meditation. Frontiers in neuroscience, 6, 63.

5. פעילות מוגברת של גלי מוח תטא ואלפא:

מדיטציה נקשרה עם פעילות מוגברת של גלי מוח תטא ואלפא.

גלי תטא מקושרים להרפיה עמוקה, יצירתיות ודימויים, בעוד שגלי אלפא קשורים למצב נינוח אך ערני.

דפוסי גלי מוח אלו עשויים ליצור מצב אופטימלי לחוויות אינטואיטיביות, חשיבה יצירתית וגישה למידע תת-מודע.

מחקר של Cahn and Polich (2006) מצא כי נבדקים שהתנסו במדיטציה הפגינו כוח תטא ואלפא מוגבר בהשוואה לאלו שאינם מתנסים במדיטציה. המדיטציה גרמה ליותר רוגע וליכולת מוגברת של יצירתיות.
Cahn, B. R., & Polich, J. (2006). Meditation states and traits: EEG, ERP, and neuroimaging studies. Psychological Bulletin, 132(2), 180-211.

מחקר נוסף של Lagopoulos et al. (2009) בו השתמשו באלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) כדי למדוד פעילות גלי מוח אצל אנשים לפני ואחרי תוכנית מדיטציית מיינדפולנס של שמונה שבועות.
הם הבחינו בפעילות אלפא ותטא מוגברת לאחר אימון המדיטציה. האבחנה מרמזת על מעבר למצב רגוע וממוקד.

Lagopoulos, J., Xu, J., Rasmussen, I., Vik, A., Malhi, G. S., Eliassen, C. F., & Arntsen, I. E. (2009). פעילות מוגברת של תטא ואלפא EEG במהלך מדיטציה לא מכוונת. כתב עת לרפואה אלטרנטיבית ומשלימה, 15(11), 1187-1192.

המחקרים המדעיים שנערכו על השפעת היוגה לשיפור ההקשבה לאינטואיציה, שיפור היצירתיות ויכולת קבלת ההחלטות מצביעים על כך שתרגול יוגה ומדיטציה, מחזקים את קליפת המוח הקדם-מצחית, מפחיתים שיטוט מחשבתי באמצעות ויסות DMN ומשפרים את הוויסות הרגשי.

גישה הוליסטית זו מטפחת מצב נפשי מאוזן, מגבירה את כוחה של האינטואיציה ומקדמת חשיבה יצירתית וקבלת החלטות מושכלת יותר.

אימוץ יוגה כחלק מאורח החיים של האדם יכול להוביל ליתרונות קוגניטיביים ורגשיים עמוקים, ולהעשרת ההיבטים האישיים והמקצועיים של החיים.

יוגה: מתנה לגוף ולנשמה!